הערכה עצמית היא אמונה חזקה של אדם בעצמו וביכולותיו, הנותנת תחושת יציבות וערך.

בואו נבחן את ההגדרה הזו.

דימוי עצמי נוצר ממכלול של תובנות ואמונות של אדם על עצמו,
והן שקובעות את רף התוצאות שלו בכל תחום בחיים.

הדימוי העצמי שלנו לא מופיע כך סתם יום אחד משום מקום, אלא כתוצאה ממה שספגנו מהסביבה שלנו במשך שנים.

זה לא מפתיע, כי לסביבה שלנו יש השפעה גדולה עלינו . אנחנו שואפים לחקות אותה ולרצות אותה, בתקווה לקבל בתמורה לכךך תחושת בטחון וקבלה.

אבל הגישה הזו אינה מציאותית. הביטחון העצמי שאנחנו מדברים עליו, שהוא שם אחר להערכה עצמית, נרכש מהחוויות שאנחנו חווים, ובעיקר מהדרך בה אנחנו מפרשים את החוויות האלה. בנוסף לכך, תגובותיהם של אנשים סביבנו משפיעות גם הן, אבל חשוב לזכור שגם כאן יש משמעות רבה לדרך שבה אנחנו מפרשים את התגובות האלה.

אנחנו חווים חוויה ובמהלך החוויה אנחנו מגבשים דעה. על בסיס הדעה
הזו אנחנו עושים בחירה. הבחירה מביאה אותנו לנקוט בפעולה והפעולה יוצרת תוצאה.

כך נוצרת ההערכה העצמית שלנו. זהו תהליך ממושך ולא תוצאה של חוויה אחת.

ההערכה העצמית היא הדבר המאפשר לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים או מונע מאיתנו להגיע לתוצאות הרצויות.

אבל חשוב מאד לזכור שלמעשה, הבחירה בידינו. בסופו של דבר, אין לאפ אדם אחר את היכולת לקבוע את ההערכה העצמית שלנו. אם הפרשנות היא תוצר של המחשבות שלנו, יש לנו את היכולת לשלוט בה ולשנות אותה ועל ידי כך לשנות את ההערכה העצמית שלנו.

בסופו של דבר, שינוי ההערכה העצמית שלנו על ידי שינוי הפרשנות שלנו ישנה גם את התוצאות שאנחנו משיגים.